top of page
חיפוש

אוגוסט החל, נדמה שאתמול אפשר היה להריח סתיו, משהו בחום קרני השמש התכסה בעדשה כסופה, חדי הצבעים יבחינו.

המקום הזה לא שייך אלי. יצאנו ביחד למיון, לסיטי. לא כמו יציאה לסרט או הרצאה, כאן נשפכים הקרביים של האחד ליד השני. אנשים שסיכה נקרה את בבואתם מגיעים לכאן על רגליים או גלגלים מבקשים עזרה. כאן אפשר שוב להוקיר עלה ירוק המתנופף ברוח על רקע שמים כחולים, וארוחת צהריים טובה בקפה תות.

הסתיו לח באוגוסט.

2 צפיות0 תגובות

עודכן: 15 בפבר׳ 2019



עדן

את שיר הרוח בשדות, בין עשבי הבר,

למנגינתך אדמה עייפה צוחקת

פרפר רוקד על קשת

חגבים מכוונים מיתר.

חללי ילדה יפה,

אימא צבייה את עופרה מלקקת,

ברווזה נוחתת קרוב לאהובה על פני מי המאגר.

נחזור בשביל הביתה כשיעלה הערב, אז אלחש בשקט,

כמה נעים שתהיי פה גם מחר.


46 צפיות0 תגובות

עודכן: 23 בפבר׳ 2019

צריף רעוע, גג מפח. שולחן מלבני ועליו מכונת תפירה. כיסא עץ. מניפה של חוטים בכל הצבעים על שני מדפים. במגירת שולחן התפירה מפוזרות סיכות ארוכות. בקופסה שקופה מכונסות סיכות קצרות, על ידם זוג מספריים מקצועיים לגזירת בדים וסרט מדידה צהוב. על הרצפה מפוזרות שאריות בדים גזורים וחוטים קצרים. מטאטא ופח אשפה צמודים אל הקיר. רדיו קטן על עדן חלון יחיד.

על הקיר מול שולחן מכונת התפירה תלויה מפת אירופה.

חייט. חייט בגדי נשים. חייט נשות משפחת המלוכה הבלגית. היית. חייט על מידה (ללא מידה), רק לפי מדידה.

אז הם הסכימו. היה להם כדאי. הפלמים. אחרת לא היו מסתכנים. הם קיבלו אותך בחבילה עם אישה ושתי בנות קטנות. משפחה עייפה ומפוחדת שלא יכולה להזיק. תתפור. וזה מה שעשית. החוזה היה לתפור. לישון ולתפור. בעד מקום מסתור.

מדדת גובה, היקפים, ביד אמן הוצאת גזרות והתאמת לבדים, בתוספת מחוך וחישוק לשמלה, כיס, כפתור, להצר קצת במותן מכפלת בחצאית ומאחור.

משאריות הבד גזרת משולשים ותפרת לראשי סיכות. אלו היו לצבאות.

הרדיו סיפר כל יום מי מפציץ כובש ומנצח, מי נסוג ונכנע. סיכות הדגל היו מסמנות על מסך מפת אירופה,- תוצאות תכנונים אסטרטגים של מנהיגים חולים, של עולם מובס, ומדוכא.

אתה הפכת אלוהים. אל מול פנייך- העולם, במגירה צבאות של חיילים. לפעמים בגרמניה היית נועץ המון סיכות דגלים אדומים (הצבא האדום) בבלגיה את הלבנים (בעלות הברית). היית מדמיין את היום שאחרי. היום בו כל הסיכות השחורות בפח, האחרות חוזרות למגירה, גם סיכות התפירה. אתה פותח בצהריים את דלת הצריף אור זהוב נדחף אליו בכח, שוטף את המפה, מבריק את גלגל מכונת התפירה. אתה יוצא החוצה אדם חופשי, צועד עד מרכז העיירה. ושם... לא מפסיק לרקוד.

בדמיוני אני מצטרפת אלייך עם אימא ודורה, בנותייך - אנו אוחזים ידיים ורוקדים במעגל, צוהלים ושרים... בכיכר העיירה האפורה,- את מחול הסיכות, את נעיצת האמונה את החיים ששבו במתנה.

5 צפיות0 תגובות
bottom of page